הטפט – כפתרון לעיצוב חללים קטנים

1. דפוסים מותאמים לקנה מידה

הקפדה על בחירת דפוסי טפט שגודלם והפרופורציות שלהם עובדים היטב בתוך חללים קטנים. האופן שבו גודל התבנית (קטנה, בינונית או גדולה) תשפיע על התפיסה החזותית של החדר לדוגמא:

דפוסים בקנה מידה קטן – יצרו מרקם עדין ללא שטח מוגבל מכריע

דפוסים גיאומטריים בקנה מידה בינוני – שומרים על איזון תוך הוספת קצב ועניין 

דפוסים בקנה מידה גדול – ישמשו בדרך כלל לקירות מוקד ליצירת עומק ודרמה.

כלומר, יש לבחור את גודל הדפוסים בהתאמה למידות החלל הקטן, לצורך השגת האפקט המבוקש. טפט עם הדגשות מתכתיות או גימור מבריק מחזיר אור, ונותן רושם של שטח גדול יותר וטוב להתקין אותו במקומות בהם ניתן להעצים את האור הטבעי.

דפוסים החוזרים על עצמם או עם טקסטורות עדינות – יתאימו לחללים צרים במיוחד, בלי ליצור תחושת עומס.

2. מיקום והשפעה

למיקום בו תבחרו להדביק את הטפט תהיה השפעה דרמטית. לדוגמא: קיר מוקד שלפניו יהיה פריט ריהוט משמעותי כמו למשל ראש המיטה או הספה יצור תחושת עומק. טפט על התקרה ימשוך את העין כלפי מעלה ויצור ענין ואם יש בקירות גומחות או נישות קלות – דפוס כהה או מורכב יעצים את תחושת העומק. ועוד. כדי ליצור השפעה מיידית, כדאי שהטפט יהיה מודבק או אל הקיר הראשון שפונה אל הנכנסים לחלל או דווקא אל הקיר המרוחק ביותר כדי למשוך את העין ולתת תחושת מרחב.

3. פסיכולוגיית הצבע

לצבע יש תפקיד משמעותי בתפיסה המרחבית שלנו. למשל: כחול בהיר, וירוק בהיר יגרמו לחלל להיראות פתוח, גוונים חמים דווקא יוצרים תחושת חום ואינטימיות, דפוסים מונוכרומטיים עם מרקם קל – יעניקו תחושת תחכום, ודפוסים בעלי ניגודיות גבוהה אמנם עשויים להרשים באמירה יצירתית וחזקה אך עלולים גם לגרום לחלל להיראות דווקא קטן יותר, בניגוד לטפטים עם עיצוב בעל ניגודיות נמוכה.